א
בית משפט השלום חיפה
|
3116-05
05/02/2007
|
בפני השופט:
ת. נאות-פרי
|
| - נגד - |
התובע:
אבן צור קרן ת.ז. 034805838
עו"ד פלדשטיין יעקב
|
הנתבע:
1. מלול אשר ת.ז. 021342191
2. מלול מרים ת.ז. 057306359
עו"ד עבדי שלמה
עו"ד לפי מינוי הלשכה לסיוע משפטי
|
| פסק-דין |
בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו עקב נשיכת כלב.
רקע כללי -
- התובעת, הגב' קרן אבן צור (להלן - "התובעת"), נפגעה ביום 24/2/2004 עת נשכה אותה כלבה מסוג פיטבול (להלן - "הכלבה").
- הכלבה נמצא באותה עת בחצריו של הנכס אשר ברח' השושנים 16 בקרית ביאליק, שם מתגוררים הנתבע מס' 1, מר אשר מלול, ואמו, הנתבעת מס' 2, הגב' מרים מלול (להלן - "הנתבע" ו-"הנתבעת" בהתאמה). יש לציין כי למעשה בבית הנתבעים שהו באותה עת שני כלבים מסוג פיטבול (זכר ונקבה) אשר שניהם תקפו את התובעת אך הכלבה היתה זו אשר נשכה את התובעת (כאשר הכלב הזכר יכונה בהמשך - "הכלב").
המחלוקת בין הצדדים -
- לטענת התובעת, יש להטיל על שני הנתבעים, ביחד ולחוד, את האחריות לגבי הפגיעה. לגבי הנזק, טוענת התובעת כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 10% והיא מעריכה את סך נזקיה ב-300,000 ש"ח.
- לטענת הנתבעים, אין ליחס להם כל אחריות לקרות האירוע, בין היתר - בהיותה של התובעת בבחינת מסיגת גבול. לגבי הפגיעה, טוענים הנתבעים כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 1% בלבד, ולכן הפיצוי הראוי הינו לכל היותר 5,000 ש"ח.
מסכת הראיות -
- בפני העידו התובעת (לגבי תצהירה
ת/1), מר אריק רבאייב (חברו של הנתבע, לגבי תצהירו
נ/5) והנתבעת (לגבי תצהירה
נ/7). אציין כבר עתה כי העד רבאייב שהה בבית הנתבעים ביום האירוע אך הנתבעת לא היתה בבית במועדים הרלבנטיים.
- כמו כן הוגשו לתיק בהמ"ש מסמכים רפואיים וכן חוות דעתו של דר' יהודה אולמן בתחום הכירורגיה הפלסטית מיום 23/11/2004 מטעם התובעת (להלן - "מומחה התובעת"), וחוות דעתו של דר' טל נחליאלי בתחום הכירורגיה הפלסטית מיום 23/1/2006 מטעם הנתבעים (להלן - "מומחה הנתבעים").
- עוד אציין כי בהסכמת הצדדים הוגש לתיק אף תצהירו של הנתבע (
נ/6), למרות שהוא לא נחקר לגביו. הסיבה היתה, שלמרבה הצער, הנתבע נפגע קשה בתאונת דרכים והוא אושפז בבה"ח רמב"ם ולאחר מכן בבי"ח לוינשטיין לצורך הליך שיקום. בהתאם, הסכימו הצדדים שלא לדחות את בירור התובענה עד אשר יהא ניתן לדעת באם יוכל הנתבע להתייצב לדיון, והוסכם על הגשת תצהירו ללא חקירתו.
דיון -
- לאחר בחינת הראיות, ניתוח העדויות ושקילת טענות הצדדים, לרבות בסיכומיהם - מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.
- תחילה יש להבהיר כי אין מחלוקת שאירוע הנשיכה אכן ארע במועד הנטען - והנתבע עצמו מאשר בתצהירו כי הוא ראה את התובעת ביום האירוע, ראה את פצע הנשיכה, סייע לתובעת, ניסה לחבוש את פצעיה וביקש להסיעה לבה"ח. בהקשר זה אפנה אף לאישור של משרד הבריאות לגבי התלונה שהגישה התובעת באשר לנשיכה, מיום 25/2/2002 (יום לאחר הפגיעה).
המסגרת החקיקתית -
- סעיף 41א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע כי :
"בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים. "
סעיף 41ב ממשיך וקובע כי :
"בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה -
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת